יום שלישי, 19 בינואר 2010

לצאת לדרך

קטע מסרט הפולחן (קאלט) "מבצע סבתא":




אני רואה בקטע הזה 3 דברים מעניינים:
  1. "טיפ של אלופים" - הטיפ המנצח, זה שיגרום לנו להצליח בוודאות - יש כזה דבר? אז למה לא כולם אלופים?
  2. "...אתה מתחיל הכי מהר שלך ולאט לאט אתה מגביר..." - נשמע לא הגיוני? מגוחך? מצחיק? נראה בהמשך שזה דווקא יכול להיות מאד הגיוני במיוחד בריצות למרחקים ארוכים...
  3. המבט הנבוך על פניו של סרג'יו.... - "...טיפ של אלופים מהגיבור הכריזמטי שלי ואני לא יודע מה לעשות עם זה...אני תקוע"
אז בואו נצא לדרך וננסה לשחרר את סרג'יו התקוע (רק אם הוא רוצה באמת להשתחרר).
סרג'יו רוצה טיפ של אלופים,אז יש לי בשבילו טיפ שכזה, לא בטוח שזה מה שהוא מצפה לשמוע.

אנחנו רוצים לעשות משהוא שחשוב לנו, לשנות מצב קיים, להגשים חלום. אנו שואפים להיות מאושרים, בטוחים, הורים טובים, בני זוג טובים,להצליח בקריירה שלנו, להיות אנשיםשלמים, סוערים, שלווים,מהנים... כל אחד ועולמו הוא, כל אחד שאיפותיו חלומותיו והחייםשלו שאותם הוא חי באמת כרגע.
וכל פעם כשאנחנו חושבים על השינויים האלה במודע או שלא במודע מופיעים משפטים כאלה:
"...לא טוב לי במצב הנוכחי ולא ברור לי מה באמת אני רוצה..."
"... אני יודע מה אני רוצה לעשות, אבל לא יודע איך להתחיל...."
"... אני יודע איך להתחיל אבל לא בטוח שזה הדבר הנכון..."
"... אני יודע מה לעשות אבל אני לא אצליח כי 'אין לי' כסף/זמן/אנרגיות/יכולת/יש יותר מדי/יש פחות מדי/זה לא אפשרי/זה לא ברור/מה יגידו/מה אני אגיד וכו
במילים אחרות: התמונה שלפני מורכבת מדי מפחידה מדי ולכן אני לא זז!!!
מכונית החיים שלי תקועה במקום מסויים, אני יודע לאן אני רוצה להגיע , אבל אני לא זז, מפחד להכניס להילוך וללחוץ על הגז.
נסו לדמיין את מכונית החיים שלכם מתחילה לזוז לכיוון שאתם רוצים להגיע אליו, מה יקרה לה? ייתכן שבסופו של דבר תצליחו להגיע לאן שאתם רוצים... זאת בהחלט אפשרות, אהה?:-). ייתכן שבדרך ייקרו לכם כל מיני תקלות שיפריעו לכם או יעצרו אתכם? הגיוני. אז מה לעשות?
אתם רוצים שאני אגיד לכם מה לעשות? זה החלום שלכם, לא שלי.
אם אתם בוחרים להיתקע בחנייה וב100% הצלחה להיכשל בלהשיג את השינוי המיוחל, זאת הבחירה שלכם.
לכל מי שהחליט להשאר בחנייה אל תמשיך לקרוא , כי זה יתסכל אותך. אם בכ"ז אתה רוצה טיפ של אלופים ולצאת לדרך כדי להשיג את השינוי אז תניע את מכונית החיים שלך ובוא נצא לדרך (ברשותך אני אשב לידך כדי שתוכל לשמוע בהמשך את טיפ האלופים).
כמעט כל יום אני שומע משפט חכם שאני יכול ליישמו בחיים, אנשים קוראים ספרים שמלאים בעצות מפה ועד להודעה חדשה על איך לחיות נכון יותר איך להשיג את X את Y. כיצד להצליח פה או שם. כל יום נפתחים קורסים ללימוד משהוא.
מתי באמת זה קורה? מתי באמת אנשים עושים שינוי אמיתי?
חבר שלי קונפוציוס (יש לי חברים זקנים בני 2500 שנה) אמר:"אני שומע ושוכח, רואה וזוכר, עושה ומבין"
רק בעשייה אנחנו מבינים, רק "דרך הרגליים".
אז אם אתן טיפ של אלופים ואם לא תתרגלו אותו בפועל ביום יום, לא עשיתם כלום,זכרתם אבל לא הבנתם באמת ולכן לא הפנמתם.
עכשיו אם אתה מוכן גם לתרגל ביום יום את טיפ האלופים תמשיך לנסוע.
כולנו אנשים מוכשרים ויצירתיים, מלאים כרימון. העולם גדול ומלא אפשרויות הזדמנויות והפתעות. אם לא "נחייה" באמת, אם לא ננסה אזי לא נבין לא נפנים ולכן גם לא ננצל את האפשרויות שהעולם נותן לנו.
אם לא נזוז ממקומנו לא נתחיל את הנסיעה במכונית החיים שלנו לאן שאנחנו רוצים להגיע , לעולם לא נגיע לשם.
וכשנצא לדרך דברים יתחילו לקרות לנו, בהתחלה מעט וככל שנתקדם האפשריות יגדלו, ואולי בכלל נשנה כיוון כי נגלה דרכים חדשות שמובילות למטרות חדשות.
משעורי פיזיקה למדנו שכדי לגרום לגוף לזוז ממקומו נדרש הרבה יותר כוח מאשר לגרום לו אח"כ להמשיך בתנועה...
ז"א שהחלק הכי קשה הוא להתחיל לזוז לשם, לצאת לדרך.
אז רגע, בוא נחזור לקרמבו וטיפ האלופים שלו:"...אתה מתחיל הכי מהר שלך ולאט לאט אתה מגביר..." וואלה!!! זה בדיוק זה: אתה צריך להפעיל את כל הכוח שלך האנרגיות שלך כח הרצון שלך ואולי עוד כלים כדי להתחיל לזוז ואח"כ זה כבר יותר קל ואפשר להגביר...
ומה עם טיפ האלופים שלי? כבר שזרתי אותו הרבה פעמים בבלוג ואם לא הבנת רוץ בחזרה לכותרת...

אז יופי אנחנו בדרך....
לא נכון, עצור רגע. אתה בסה"כ קורא את הבלוג שלי, תוהה אם הוא נכון, אז זהו, שלא תבין באמת עד שלא תתרגל.

הנה לדוגמא איך אני מתרגל את עצמי:
הבלוג הזה,
רציתי לכתוב בלוג. מייד הגיעו כל הפחדים: בזבוז זמן, את מי זה מעניין, לא רוצה להחשף,נראה כמו משהוא מגלומני/ מי אני חושב את עצמי,תמיד התקשתי בכתיבה (מין סוג של דיסלקציה) והפחד הגדול מכולם אני כותב רע וכולם עכשיו יראו את זה.
אז הצלחתי להיתגבר על כל אלה (אספר יותר באחד הבלוגים הבאים "להיות חופר" או שם דומה) ויצאתי לדרך, אין לי מושג מה יקרה ואולי הפחדים יחזרו אבל אני כבר בדרך וזה כבר יותר קל. ולהיות בדרך זה גם מעניין מאתגר וכייף. אז גם אם לא אגיעבטוח שאהנה מהדרך

אז איך יוצאים לדרך ומה יקרה לנו בדרך אנסה לכתוב בבלוגים הבאים.

בנתיים תתרגל את זה ביום יום: קח משהוא שאתה רוצה לשנות וצא לדרך...
ואשמח אם תשתף אותי בחוויה

4 תגובות:

  1. איזה יופי פיני שעשית את הצעד הזה בעצמך. אנחנו חיים את החיים שלנו בלבד ויש לנו רק פעם אחת לעשות את זה.
    אני מקווה שתיקח לעצמך את החופש לכתוב, להיות ולעשות מה שאתה רוצה בקצב שנכון לך.
    איתך לאורך הדרך,
    מישל.

    השבמחק
  2. אהבתי. וגם באת לי טוב ובזמן עם הטיפ. טני אעדכן.
    ועוד הוכחה שאתה צודק - יצא אחלה בלוג.
    טוב שנפגשנו :)

    דריה

    השבמחק
  3. פיני,

    כל הכבוד על היציאה לדרך!

    תגובה לפוסט שלך - פרסמתי בבלוג שלי כאן:

    http://mbdvt.blogspot.com/2010/01/blog-post.html

    מיכאל

    השבמחק
  4. טוב, אז שמונה חודשים אחרי שהבלוג יצא לדרך, הריני להעיד שגם אתה יצאת לדרך...בבחינת נאה דורש נאה מקיים.
    פתגם סיני עתיק אומר ש"הדרך חכמה מן ההולכים בה"
    דרך צלחה וחכמה לך, איש יקר
    ריקי

    השבמחק